הפסטיבלים בבהוטן מבוססים על הבודהיזם ובעלי חשיבות רבה מאוד, הם אינם אירועי בידור או אטרקציות תיירותיות אלא ביטויים של מסורות דתיות בנות אלפי שנים ולנו כאורחים יש ממש הפריבילגיה לחזות בהם ולחוות אותם.
הפסטיבלים מלווים בנגינה על כלים מסורתיים ובריקודים הכוללים מספר רב של משתתפים לבושים תחפושות משי מקושטות.
לכל אחד מהריקודים יש משמעות מיוחדת – חלקם נועדו לתת הוראה מוסרית, אחרים מיועדים להבריח רוחות רעות, בעוד שאחרים פשוט חוגגים את האמונה הבודהיסטית על שלל גווניה.
בדרך כלל פסטיבל מתמשך כמה ימים, מאות אנשים מקומיים מתאספים לראות את הפסטיבל, את ריקודי המסכות, ישיבות התפילה ולחוות את האווירה הכללית כמו של קרנבל. כפריים רבים מגיעים לפגוש חברים ותיקים ולהתעדכן ברכילות מההרים. זה המקום שבו אנשים יכולים לפגוש בני זוג, מפגשים שלעתים מבשילים לנישואים.
הפסטיבלים מתקיימים בדרך כלל ברחבה של המבצר, מגרש הפסטיבל מטוהר ומקודש על ידי לאמות (מורים רוחניים), הבהוטנים מתלבשים במיטב בגדיהם לפסטיבלים, הם שומרים חליפה חגיגית מיוחדת להופיע איתה בפסטיבל.
ומה לנו נשאר – לבוא ולחוות מקרוב את אחד הפסטיבלים המסורתיים בין היחידים בעולם ששיני הזמן והתיירות לא נגסו בהם.
בטיולים שלי נבקר לפחות ב- 2 פסטיבלים בשני מקומות שונים בבהוטן, מהניסיון שלי – לא תירצו שהפסטיבל יסתיים.
